- דיצה ארד (סלומון)

 

 

דור שביעי לראש"ז ודור שמיני לר' שלמה מטולצ'ין מצד אביה, ודור שמיני לישראל משקלוב, בעל "פאת השולחן", מצד אימה. בתמונה המפורסמת משנת 1906 של חתונת גולדה, נכדתו של יואל משה סלומון, בחצר ביתו בשכונת נחלת שבעה, בשורה הרביעית ראשון משמאל נראה סבה של דיצה, זאב בן יוחנן דויד סלומון, נכדו של יואל משה, מחזיק בזרועותיו את בנו התינוק, אברהם סלומון, אביה של דיצה.

 

דיצה נולדה בתל-אביב בשנת 1931  להוריה אברהם וחנה סלומון, אחות למשה. התגוררה בראשון לציון ושם גדלה. בוגרת גמנסייה "הרצלייה" מחזור ל"ו בשנת תש"ח. הייתה פעילה כמדריכה בתנועת הנער "המכבי הצעיר", וחברה בחילות השדה (חי"ש) של ה"הגנה".

 

אחיה, סרן משה סלומון, מ"פ בגדוד מוריה במלחמת העצמאות, נפל בקרב בניסיון הפריצה לעיר העתיקה בירושלים בחודש מאי 1948.

 

במלחמת העצמאות הייתה בשירות פעיל, תחילה במסגרת הכשרה מגויסת של הפלמ"ח, גרעין ו' של המכבי הצעיר, ובהמשך במטה הפלמ"ח. לאחר שיחרורה לימדה עברית עולים חדשים במסגרת שירות מילואים.

 

סיימה סמינר למורים "לוינסקי" ובהמשך, בשנים 1951 עד 1956 השלימה תואר ראשון בלימודי הוראה באוניברסיטה של פיטסבורג במקצועות אנגלית, חברה וגיאוגרפיה. במקביל הייתה מורה לעברית ב- Institute Hebrew, המוסד המרכזי ללימודי יהדות ועברית בפיטסבורג. בשנים 1957 עד 1964 שימשה כמורה בבית ספר ברמת-אביב. בשנים 1969 עד 1973 הייתה סגנית מנהל חטיבת הביניים של בית הספר "אליאנס" ברמת-אביב, ומשנת 1973 עד 1992 הייתה מנהלת החטיבה.

 

בשנת 1982 קיבלה מידי נשיא המדינה יצחק נבון, יחד עם צוותה, את פרס החינוך לשנת תשמ"ב.

 

דיצה הלכה לעולמה בשנת 2009. דיצה הייתה נשואה לנתן ארד ולהם שתי בנות וארבעה נכדים.