- חיה (סלומון) קמחי

חיה קמחי, לבית סלומון, דור שישי לראש"ז, היא בתם של מתתיהו סלומון ובריינדל לבית גולדמן, נולדה בדצמבר 1927. חיה עזבה את הבית בגיל 17 כדי להתגייס לפלמ"ח. היא לא סיפרה על כך להוריה כיוון שהם ניהלו בית דתי מאד והדבר לא היה מקובל עליהם. במהלך שירותה בפלמ"ח היא היתה בגבעת השלושה ולאחר מכן בתל יוסף. כאשר פרצה מלחמת השיחרור שירתה חיה כחובשת בסנהדריה, ליד בית הוריה, מקום בו התנהלו קרבות קשים ושם היא הכירה את יואל קמחי, מפקד חיל-הקרב של האצ"ל בירושלים. חיה נפצעה ברגלה מירי של צלף ויואל הוא זה שפינה אותה לאחר פציעתה וביקר אותה לאחר מכן בתקופת החלמתה. חיה ויואל נישאו כשנה לאחר מכן – בהתחשב בקיטוב שהיה אז בין ההגנה לבין האצ"ל, היה זה אירוע יוצא דופן.

 

חיה ויואל התגוררו ברמת השרון. לאחר מלחמת ששת הימים, בשנת 1968, עברו חיה ויואל, עם חמשת ילדיהם (שהצעירה היתה בת שלש) להתגורר בכפר הערבי בית-חנינה שבצפון ירושלים, שם הם שכרו בית מן המוכתר של הכפר. בבית זה חיה ויואל יצרו מסורת רבת שנים: בתפר שבין יום הזיכרון ליום העצמאות - הם היו מדליקים משואה בחצר הבית. על אף שאירוע זה לא היה רישמי, הצטרפו מידי שנה יותר ויותר אנשים, מכל רחבי הארץ, אשר נודע להם על האירוע בדרכים שונות, ביניהם גם אנשי ציבור, פוליטיקאים ואנשי רוח.

חיה היתה גננת לפעוטות שנים רבות וזכתה להיות מוזמנת לחתונות של רבים מהם. יואל היה מורה בתיכון ופעיל בחברה להגנת הטבע בירושלים שם הגה, ביחד עם חיה, את "סיורים בעקבות לוחמים" המתנהלים עד היום. יואל נודע בברכת הפרידה הייחודית: "והעיקר שיהיה טוב לעם ישראל."

 

לאחר אירועי האינתיפאדה הראשונה, ולאחר שכל הילדים כבר עזבו את הקן, עברו חיה ויואל לישוב נופים שבשומרון. כיום, לאחר שיואל נפטר, חיה מתגוררת בירושלים. חיה היתה ונשארה צברית שורשית בנשמתה ובכל רמ"ח אבריה עד עצם היום הזה. בגיל 83 שנים, היא נהנית מצאצאיה: חמישה ילדים, שבעה-עשר נכדים וחמישה-עשר נינים ועוד היד נטוייה.