- דבורה (סלומון) ואליהו כהן

 

דבורה (בת שאול וינטל סלומון) כהן תוארה במאמרו של אהרן ביר, בספר הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים,(עמ' 175)

כ-"יהודייה האחרונה שגרה ברחוב [רחוב שער המשגיח בעיר העתיקה]...דבורה לאה... [היא] אלמנת ר' אליהו כהן. לבעלה היה בית חרושת לקלף בחצר והיא המשיכה והפעילה אותו לאחר פטירתו עד לאיסור הבריטי על תעשיה בתחומי העיר העתיקה בשנת תרפ"ו (1926)"

אליהו כהן, בעלה של דבורה, נולד בשנת 1880 בירושלים. למד בצעירותו בתלמוד תורה בירושלים. מאביו אליקים גצל, שהיה סופר סת"ם נודע, למד את מלאכת הכנת יריעות קלף לספרי תורה, תפילין ומזוזות ועל כך הייתה פרנסתו. כנתין תורכי גויס, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, לצבא התורכי, אך בשל תנאי התברואה הקשים במחנה הצבא שבו שהה, חלה ומת. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות שעל הר הזיתים. השאיר אשה, (שאגב, לאחר פטירתו קראה לעצמה "דבורה סלומון")שלוש בנות ובן וארבעה אחים.

(הנתונים מתוך דף יזכור של משרד הבטחון)