- דניאלה ופרופ' שמעון שמיר

פרופ' שמעון שמיר הוא פרופסור אמריטוס בחוג להסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. לשעבר שגריר ישראל במצרים ובירדן.

 

דניאלה שמיר, דור שישי לראש"ז. ילידת חיפה (1934),בוגרת בי"הס הריאלי חיפה, בוגרת מצטיינת של החוג לכלכלה באוניברסיטה העברית. דניאלה פעילה בארגונים ציבוריים..בין היתר שירתה כחברה בהנהלות ארגוני נעמת, איקומוס, והחברה להגנת הטבע. היום היא חברת ההנהלה של המועצה לשימור אתרים. בתפקידה כרעיית השגריר תרמה רבות לפעילויות התרבותיות של השגרירויות במצרים ובירדן. ב-1974 הוזמנה דניאלה, כמייצגת משפחת סלומון, להדליק משואה לזכר היישוב הישן בטכס פתיחת יום העצמאות הרשמי של נשיא המדינה.

פרופ' שמיר נולד ב-1933, בטרנסילבניה. הוא עלה ארצה ב-1940 באוניית המעפילים "סקרייה" והוכנס עם כל משפחתו למחנה מעצר בעתלית. הוא למד בבי"ס "חורב" בירושלים ו"מוריה"בת"א. בתיכון עירוני ב' למד במגמה המזרחנית. לאחר שירותו הצבאי במסגרת הנח"ל, שם פגש את אשתו דניאלה,.סיים את התואר הראשון בחוגים לערבית והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית (1958). בזמן לימודיו עבד כעוזר מחקר במפעל הגניזה ולימד בבי"ס למדעי המדינה של קהילת המודיעין. בשנת 1960 קיבל את תואר הדוקטור מאוניברסיטת פרינסטון בארה"ב.

 

פעילותו האקדמית: עם שובו ארצה החל להרצות בחוג למזרח תיכון באוניברסיטה העברית. ב- 1966 עבר לאוניברסיטת ת"א כמרצה בכיר והקים שם את החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה. הוא שרת כראש החוג במשך שבע שנים. באותה תקופה הקים גם את מכון שילוח למחקר המזרח התיכון בהווה ובעבר (היום מרכז משה דיין) ועמד בראשו בין השנים 1966-1973. ב-1979 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין. בין השנים 1980-2004 היה מופקד על הקתדרה על שם קפלן להיסטוריה של מצרים וישראל, קתדרה שנוצרה בעקבות השלום עם מצרים. במסגרתה נעשו מחקרים על הקשרים התרבותיים בין ישראל למצרים לאורך הדורות, ונערכו ועידות בינלאומיות. ב-1982 הקים את המרכז האקדמי הישראלי בקהיר ועמד בראשו במשך שלוש שנים. בעת שהותו בקהיר יזם הקמת ספרייה גדולה לשימור מורשת קהילת יהודי מצרים. ב- 1992 הקים את מכון תמי שטיינמץ למחקרי השלום, באוניברסיטת ת"א ועמד בראשו עד 1995. ב- 2001 הקים את המכון לדיפלומטיה ושיתוף פעולה איזורי ועמד בראשו עד 2005. ב- 2002 פרש כפרופסור אמריטוס אך המשיך להרצות בתוכניות שונות של האוניברסיטה. הוא היה פרופסור אורח באוניברסיטאות פנסילבניה, קורנל, וקליפורניה. היה עמית מחקר בהרווארד , וDistinguished Fellow- במכון למחקרי שלום בוושינגטון, הפועל מטעם הקונגרס.

 

פעילותו הציבורית:

פרופ' שמיר שירת כשגרירה השלישי של ישראל במצרים בין השנים 1988-1990. בין השאר נטל חלק ביישוב הסכסוך על טאבה. כאשר נפלה ממשלת האחדות הלאומית והוקמה ממשלת הימין בראשות יצחק שמיר, פרש פרופ' שמיר מתפקידו שכן חש כי אינו יכול ייצג את המדיניות של ממשלה זו.

ב-1994 התמנה לשגרירה הראשון של ישראל בירדן בה שירת כשנתיים. בתקופה זו יצר קשרים הדוקים עם בית המלוכה הירדני ופעל רבות לבניית תהליך השלום בין ישראל וירדן.

בין השנים 2000-2003 שירת כחבר ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט אור. הוועדה חקרה את ההתרחשויות של מהומות אוקטובר 2000. הדו"ח המפורט שהוועדה פרסמה נחשב כאבן דרך בעיצוב יחסי הערבים והיהודים בישראל.

בנוסף לכל אלה פועל שמיר זה שנים רבות בפורומים של שיח ישראלי פלסטיני וכלל-ערבי המוגדרים כפורומים של "דיפלומטיה אזרחית" והשואפים לקדם הבנה הדדית בין העמים. ב-2004 נבחר פרופ' שמיר לסגן נשיא הארגון Parliament of Culture באנקרה -- ארגון המונה בין שורותיו אנשי רוח ומדינאים מרחבי העולם, ביניהם רבים מארצות האסלאם.

 

שטחי הוראה ומחקר:

סוריה וארץ ישראל בתקופה העותומאנית

החברה הפלסטינית בארץ ישראל

אינטלקטואלים והגות במצרים ובעולם הערבי

היסטוריה של מצרים בעת החדישה

יחסי ישראל-ערב ותליך השלום

ספר יובל:

דוד מנשרי (עורך), דת ומדינה במזרח התיכון: מחווה לפרופ' שמעון שמיר (אוניברסיטת ת"א והוצאת הקיבוץ המאוחד, ת"א, 2006.)

 

לדניאלה ופרופ' שמיר שלושה ילדים ושבעה נכדים.