- נתן ארד (וילנצ'וק)

נשא לאישה את דיצה שלמון, דור שביעי לראש"ז ודור שמיני לר' שלמה מטולוצין. להם שתי בנות.

נולד במרץ 1930 בחיפה ובאותה שנה עבר משפחתו לירושלים. בהיותו בן אחת עשרה עבר עם משפחתו לתל אביב. סיים בשנת 1947 את לימודיו התיכוניים ב"גימנסיה הרצליה". במקביל ללימודיו היה פעיל בתנועת "הצופים" וחבר בחג"מ ובגדנ"ע. בין אוקטובר 1947 לבין יוני 1949 היה בשירות צבאי, תחילה במסגרת הפלמ"ח ואחר כך במסגרת צה"ל. לחם בחזיתות שונות במלחמת העצמאות במסגרת חטיבת "יפתח" וסיים קורס מ"כים ובהמשך גם קורס קצינים. המשיך בשירות מילואים כמ"פ וכסמג"ד, ובהמשך במסגרת מל"ח פיקוד דרום ובאג"מ מבצעים במטה הכללי עד לשחרורו ב-1984.

מיולי 1949 עד מרץ 1950 היה שותף להקמת קיבוץ יראון. בהמשך עבד כמפעיל ציוד מכני בחברת "מקורות" ובחברה פרטית. בשנת 1951 נסע לארצות הברית ושם למד לתואר ראשון ולתואר שני בהנדסת מכונות במסגרת ה-Carnegie Institute of Technology. בשנת 1956 שב לישראל ועבד במסגרת חברת "מקורות" בתפקידי הנדסה וניהול שונים עד שנת 1977. היה חבר בצוות שבחן מיזם אמריקאי-ישראלי להתפלת מי ים באמצעות שימוש באנרגיה גרעינית. בשנת 1968 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון שבארצות הברית.

ממאי 1977 עד יוני 1979 שימש כמנהל הכללי של הרשות הלאומית לאנרגיה במשרד האנרגיה והתשתית. מיולי 1979 עד אוקטובר 1984 היה יועץ עצמאי בנושאי מים ואנרגיה.

מנובמבר 1984 ועד מאי 1990 היה המנהל הכללי של משרד האנרגיה והתשתית. במסגרת תפקידו זה קידם שורת מיזמים ובהם הרפורמה במשק הדלק.

ממאי 1990 ועד מאי 1996 היה יושב מועצת המנהלים של "בתי הזיקוק לנפט", יושב ראש הוועד הפועל של חברת "כרמל אולפינים" וחבר בוועדת הממלכתית למינוי רואי חשבון בחברות ממשלתיות וקביעת שכרם. לאחר מכן היה עד שנת 2002 יועץ עצמאי בנושאי אנרגיה ומיזמים, חבר בוועדת המניות של בנק המזרחי ודירקטור בחברות ציבוריות ופרטיות.

בין השנים 2003-2006 פעל בהתנדבות ב"מועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות" והיה מעורב בפיתוח מוזיאון מחנה המעפילים בעתלית.