- משה רוזן

משה רוזן
בשנת 1909 עלה לארץ ישראל עם הוריו והתיישב עמם בחיפה. בשנת 1922 היתה המשפחה עם ראשוני מייסדיו של המושב בלפוריה שבעמק יזרעאל. הצטרף לשורות ה״הגנה״.
עוד בהיותו נער החל לעבוד בשירות בתי הסוהר ושימש כמתורגמן במשטרה. כך ניתן לו לסייע לעצורי מחתרת יהודים בעת חקירתם. מתוך שאיפתו להרחיב דעת והשכלה הקדיש את רוב עתותיו ללימודים. לימים הועבר לעבודה במשרד המשפטים בירושלים. שם החל בלימודיו בבית הספר למשפטים. הוא סיים למודיו ב-1937 והוסמך כעורך דין. נתקבל לעבודה במשרדי היועץ המשפטי של ממשלת המנדט. הוא עשה חיל בעבודתו, ובמרוצת הזמן נתמנה עוזר ראשי למנסח החוקים בממשלת הארץ. ואולם נאמנותו העיקרית היתה נתונה ליישוב העברי.
הוא עמד בקשר מתמיד עם ד"ר דב יוסף, מהנהלת הסוכנות היהודית, והתריע מפני גזרות צפויות מצד השלטון המנדטורי כלפי היישוב. בירושלים נשא את אשתו חוה שצקס.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התנדב משה לכוחות המתנדבים שבמסגרת הצבא הבריטי, עבר קורס מכי״ם במחנה סרפנד (צריפין) וביחידה זו שירת עד תום המלחמח.
ביום כ״ג בתמוז תש׳׳ו(22.7.1946) תקף האצ׳׳ל את משרדי המזכירות הראשית והמפקדה הצבאית של השלטון הבריטי בארץ, ששכנו באגפו הדרומי של מלון ״המלך דוד״. חוליה של האצ׳׳ל החדירה שבעה כדי חלב מלאים הומר נפץ לקפה ״ריג׳נט׳׳, ששכן מתחת לאגף המשרדים. למרות האזהרות הטלפוניות, שמסר האצ״ל שלושים דקות לפני מועד ההתפוצצות למרכזיית המלון על הטמנת הפצצות ודרישה לפנות את הבניין, האגף לא פונה, ואנשי הביטחון הבריטים אף מנעו יציאה מהמשרדים. בהתפוצצות, שגרמה להריסת אגף המשרדים, נהרגו 91 אנשים ו-70 נפצעו. בין ההרוגים היה משה.
נפטר ביום כ״ג בתמוז תש״ו(22.7.1946). בן 40 היה במותו. הניח אשה ובן. הובא למנוחת עולמים בהר הזיתים בירושלים.