- ארנון פלאי

ארנון פלאי
בן שרה ומתתיהו טודי פלאי. נולד בכפר סבא בשבת ט״ז באלול תשט׳׳ו(3.9.1955).
למד בביה״ס ״ברנד". מגיל צעיר הצטרף לתנועת ״המחנות העולים״ והתנדב להדריך בשכונת מצוקה בהרצליה.
עם סיום בית הספר היסודי המשיך ארנון את לימודיו בבית הספר להנדסאים של אוניברסיטת

תל אביב במגמת הכימיה. במקביל המשיך את פעילותו ב״מחנות העולים״ והיה למרכז המחנה של התנועה בהרצליה וממארגני גרעין"אגמון" שהיה אמור להתגייס לנח׳׳ל.
עם סיום בית הספר להנדסאים היה ארנון
אמור לקבל, כמו כל התלמידים, דחיית גיוס לשנתיים לשם סיום לימודי ההנדסאות. אולם ארנון החליט להעדיף את גיוסו לצבא וזאת כדי לא להפרד מחבריו לגרעין ״אגמון". בקיץ תשל׳ג (1973) הגיע הגרעין לקבוץ מחניים לשל"ת מוקדם. הגרעין החל את הטירונות בנח״ל בשלהי מלחמת יום הכפורים ועם סיום הטירונות הוצב הגרעין בהאחזות גיתית בבקעת הירדן. ארנון שימש בתקופה זו כמזכיר הגרעין ובמקביל
ביצע מארבים ליליים מרובים על שפת הירדן. משם עבר לחיל השריון שם עבר קורסים למפקדי טנקים וקציני שריון.
ארנון התקדם לתפקיד של מפקד פלוגה בגדוד והתבלט בכישוריו המקצועיים, הפיקודיים והאנושיים כאחד ויצר מסגרת יחסים מיוחדת עם פקודיו. רק כשנתיים לאהר שהוא עצמו סיים את קורס קציני השריון נקרא על ידי מפקד גייסות השריון למלא את התפקיד האחראי של מפקד פלוגה בקורס קציני השריון.
ביום השואה תשל"ט (24.4.1979) החליט ארנון לתת סיכוי נוסף לצוער שהיה אמור להיות מודח מהקורס ויצא אישית לביצוע תרגיל באש חיה כשהוא יושב חשוף על הגנן אשר מחוץ לצריח התא. כדור מקלע מזחל׳מ הסיוע פגע בו קשות בקנה הנשימה, במיתרי הקול ובלסת. הוא נזקק לסדרת ניתוחים וטיפולים שנתמשכו על פני כשנה וחצי.
שלושה מוקדים היו בחייו של ארנון והם: בטחון ישראל, חינוך הנוער במיוחד בערי הפיתוח ויישוב הארץ.
עם שיפור מצבו החליט בקיץ תש״מ (1980) לעלות לצפת ולעבוד עם נוער. הוא נתמנה למנהל

המתנ״ס בעיירת חצור הגלילית. הוא השתלב במהירות בחיי העיירה על כל גילאיה ורובדיה כשמטרתו היא להביא לכך שבני העיירה עצמם יהיו אלו אשר בעתיד ינהלו ויפתחו את כל מישורי חייהם ולא אנשים מבחוץ הבאים ונעלמים לאחר תקופת מה.
ארנון לא נכנע למגבלות שבעקבות פציעתו והצליח במאבקו לחזור לשרות מילואים פעיל לתפקידו הקרבי כמפקד פלוגת שריון בחטיבת מילואים, אף כי הוא נאלץ להשתמש באמצעים מאולתרים כדי להתגבר על קשיי הדיבור שנותרו לאחר כל הניתוחים והטיפולים. הוא חנך את אימוני החטיבה במתקן אימונים חדש בתקוע שבמדבר יהודה, אל מול נחל ארנון שבעבר הירדן מזרחה, ממנו בא לו שמו. אולם שלוש שנים לאחר הפציעה בסיני, היא נתנה את אותותיה בשירות המילואים האחרון שלו אז נספה בים.
נפטר ביום ל׳ בןסן תשמ׳׳ב (23.4.1982). בן 27 היה במותו.