- יואל משה סלומון

יואל משה סלומון, בנו השני של מרדכי, למד בחדר מגיל צעיר והתבלט כתלמיד מזהיר. רבני הקהילה רצו כולם ללמדו תורה. כסף רב לא היה במשפחה ודודתו היתה נותנת לו גרוש מידי חודש על מנת לקנות נייר כתיבה ודיו וכך התחיל את כתיבתו הספרותית..יואל ממשיך בלימוד התורה במקביל לכתיבה ספרותית ושירה ושמו הולך לפניו כגאון. בגיל 18 הוא נישא לפרומה אשר ילדה לו 8 ילדים והתחלקה בחייהם הקשים כחלוצים בארץ ישראל. 3 שנים לאחר חתונתו הוא נסע לרוסיה ללימודי הרבנות הוא מוסמך כרב אך מסרב לקבל עבודה כרב. ברוסיה פגש יואל משה את מיכל כהן אשר לימים היה לשותפו.מרוסיה נסע לגרמניה על מנת ללמוד את מקצוע הדפוס ועובד מספר שנים כמתמחה בעיר קניגסברג.בארץ, ציפו כל רבני הקהילה בירושלים לחזרתו בתקווה שבבא הימים יירש את מקום הרב הראשי של העיר ויהיה לאחד ממנהיגיה הרוחניים אך האכזבה היתה גדולה. בחזרתו, בוחר יואל משה במלאכת הדפוס ופותח את דפוס סלומון יחד עם ידידו מיכל כהן.יצירתם הראשונה היתה שושנתה – כרטיס ברכה מקופל בצורת שושנה.מאוחר יותר בית הדפוס עורך ומדפיס את הירחון העברי הראשון "הלבנון" והוא מופץ ליהודי הקהילה באזור ואף נשלח ליהודי התפוצות.יואל משה פרסם בירחון, בין השאר, מאמרים על רעיון ההתיישבות היהודית בארץ ובכך זרע את תוכניותיו החלוציות.לאחר כשנה נאלצו לסגור את הירחון בשל חיכוכים עם בית דפוס מתחרה. השותפים לקחו את הציוד והעבירו אותו למצרים ושם הדפיסו חוברות וספרים במשך שנתיים.עם פרוץ מגפת הכולרה במצרים חזרו השותפים ארצה אך המגפה התפשטה גם לירושלים. יואל משה חלה אך שרד אבל הוריו נספו במגפה.יואל חש שהסיבה למספר הרב של הקורבנות במגפה היתה הצפיפות הגדולה של התושבים בעיר העתיקה. עקב כך, החל יואל משה להטיף לבניית שכונות חדשות מחוץ לחומות העיר.באותה תקופה המבנים היחידים אשר היו מחוץ לחומות העיר היו הכנסיה במגרש הרוסים ומשכנות שאננים – הפרויקט של מונטיפיורי שהיה מיועד לפועלים יהודים אך היה ריק רוב הזמן כי האנשים פחדו משודדים.באומץ לבם, יואל משה ושישה מחבריו קנו שטח אדמה מחוץ לחומות ובנו את השכונה הפרטית הראשונה היא "נחלת שבעה".יואל וששת חבריו היו דלי אמצעים וחיפשו דרכים לממן את הקמת השכונה. לאחר שלא הצליחו לגייס כספים כקבוצה, כל אחד בנפרד לווה סכומי כסף קטנים אשר הוכנסו לקרן משותפת אחת. כמו כן התחייב כל אחד לתרומה שנתית לקופה המשותפת בסך של שתים עשרה וחצי לירות טורקיות.מקרן זו הצליחו לבנות לעצמם שני בתים בשנה עד שנבנתה השכונה במלואה.שיטה זו התקבלה בידי רבים וכך נבנו מרבית השכונות החדשות בעיר. יואל משה סלומון הלך בדרכי אביו ופעל רבות למטרות צדקה. הוא נסע לאירופה לגיוס כספים וחזר עם מספיק כסף לבניית בית החולים "שערי צדק". כמו כן היה מעורב אישית בהצלת בית החולים ביקור חולים מפשיטת רגל.יואל משה סלומון היה שותף להקמת המוסד "כנסת ישראל" של העדה האשכנזית שתפקידו היה להכריע בענייני חוק וליישב סכסוכים. בכנסת היו שני בתים. בראשון 23 אישי ציבור ובעלי נכסים ובשני שבעה רבנים. מתוך 23 אישי הציבור נבחרו חמישה נציגים לועדה הייצוגית ויואל סלומון היה ביניהם.מאוחר יותר, החל יואל משה סלומון לחפש דרכי התיישבות חדשים וכך הגיע עד לשפלה והחל לרכוש אדמות להקמת ישוב חקלאי על פי חזונו של אביו מרדכי.על אף סכנת המלריה והקשיים המרובים בעבודה החקלאית הצליח יואל משה סלומון להביא מתיישבים לאזור אשר יחדיו הקימו את "אם המושבות" היא פתח תקווה.יואל משה סלומון היה אדם בריא ונמרץ עד ימיו האחרונים. שערו לא האפיר וזכרונו החד לא כהה עד ימיו האחרונים.יואל משה סלומון נפטר בגיל 73 לאחר מחלת האנגינה אשר ממנה סבל במשך שנה.אלפים באו להלווייתו אשר נערכה בהר הזיתים וכל גדולי הרבנים ספדו לו. אשתו פרומה נקברה לצידו מאוחר יותר.