- דבורה ונחמיה סלומון

 

   דבורה ונחמיה סלומון ז"ל    

 

 

 

 דבורה ונחמיה היו קשורים זה לזו לא רק בעבותות אהבה אלא גם בקשר דם. זאת משום ששניהם היו מצאצאי משפחת סלומון.

 

שניהם גדלו בירושלים כשכנים וקרובים ולכן אהבתם החלה כבר בגיל צעיר מאד. אסתר לא חשבה שכדאי שיתחתנו מכיוון ששניהם היו מוכשרים, יפים ועניים. היא סברה שכדאי שכל אחד מהם ימצא לעצמו בן זוג עשיר. אך אהבתם גברה והם נישאו וחיו יחד באושר עד שהמוות הפריד ביניהם.גם כשרונם וחריצותם האירו להם פנים והם הצליחו היטב וחיו חיי נוחות ונועם.

 

נחמיה היה בנם הבכור של שפרה ויהושע סלומון (אחיותיו ואחיו – בתיה, חווה, יוסף, דוד ויואל) . נחמיה נולד בשנת 1903 . אביו היה רוקח ומצבה הכלכלי של המשפחה לא היה טוב. נחמיה סייע ועזר למשפחה מגיל צעיר. הוא סיים את בית המדרש למורים בירושלים  ולאחר מכן למד וקבל תואר רואה חשבון  ועוד הוסיף וסיים תואר במשפטים ועשה קריירה של עורך דין מוערך ומוצלח.

 

לצידו דבורה רעייתו (אביה היה הרב ראובן ידידיה והיא הילדה השביעית במשפחה בת תשעה ילדים) אשת חייל, יפהפיה ומטופחת. כל ראש ברחוב הסתכל עליה. גם  ביתה היה יפה , מטופח ומסודר בטוב טעם. היא אהבה לארח , אהבה מוסיקה, עבדה בהתנדבות ובעיקר גדלה אותנו – שלשת בנותיה – עם דגש רב על נימוסים והליכות.

 

נחמיה היה חכם, מוכשר, אדם חברותי מאד ובעל חוש הומור. לכל נושא היתה לו בדיחה "בכיס". אף הוא היה מטופח מאד בבגדיו והופעתו. דבורה ונחמיה היו אנשי חברה. אהבו אנשים ואנשים אהבו אותם. היו להם חיים מענינים. עבודה קשה מחד אבל טיולים, משחקי קלפים, חברים ומשפחה אוהבת מאידך. הם זכו  לשמונה נכדים ועדיין השושלת נמשכת.

 

דבורה ונחמיה תרמו את גופותיהם למדע ועל שמם יש פינת זכרון בגן הפעמון בירושלים.

 

בנותיהם : ראובת (רובי) רסלר אשת עזריה רסלר, בנקאי.

              שפרה גל אשת שלמה גל, מהנדס.

              עפרה טימן אשת שלי טימן, שופט.