- ישעיהו שטרייט

ישעיהו שטרייט  (1884- 1947), בן יעקב שטרייט וצביה בת שמואל הבר נולד בגליציה בכ"ז תמוז תרמ"ד. הוא  נשא לאישה את ברכה סלומון, דור חמישי לראש"ז. אחיו היה הסופר שלום שטרייט.

ישעיהו למד ב"חדר" וכן קבל שיעורים בלימודי חול אצל מורים פרטיים. הוא היה פעיל בחברות הציוניות "תקוות ישראל", "צעירי ציון" ו"פועלי ציון" וכן היה ממיסדי בית הספר העברי "שפה ברורה" ופעיל למען הקרן הקיימת לישראל. לפרנסתו עבד גם בניהול בתים ויערות המשפחה. בל"ג בעומר תרס"ח (1908) עלה ישעיהו לארץ ישראל והתמנה למנהל קבוצת "כורמי התקווה", חברה לייצור ומכירת יינות, בפתח תקווה. החברה ייצאה יינות לרחבי העולם. בשנת 1912 התמנה ישעיהו למנהל בית חרושת לשמן ולסבון במוצא ולאחר מכן עבר לעסוק במשקו שבפתח תקווה. באותו זמן נבחר לועד המושבה. כן לחם למען השימוש בשפה העברית ונגד חברת "עזרה" ויסד את חברת "השרון" להוצאת והפצת ספרים וביניהם קובצי "רביבים" בעריכת י.ח. ברנר.

כשפרצה מלחמת העולם הראשונה פעל ישעיהו למען המושבה כנתין אוסטרי ובאותה עת נשא לאישה את ברכה בת מרדכי סלומון. מסדר הקידושין היה א.ז.רבינוביץ, השושבינים היו י.ח. ברנר ור' בנימין ועדי הכתובה היו אשר ברש ויהושע גולדפרב.

עבודתו של ישעיהו ב"עין חי" הניחה את היסוד ליישובים רמת השבים, גבעת חן, רמתיים, הדר, ירקונה ועוד. ישעיהו יסד את "קופת מלווה חקלאית" בפתח תקווה ונהל אותה עד יום מותו.

 כן היה חבר בהתאחדות האיכרים.

ישעיהו שטרייט נפטר בפתח תקווה בח' שבט תש"ז (29.1.1947).

צאצאיו: יעקב, נצה, צביה וחגית.