- ישראל יהודה הריסון

ישראל יהודה הריסון
בן מיכל אברהם וחיה דבורה אלטע הריסון. נולד בירושלים בשנת תרנ׳׳ט (1899
). דור חמישי לראש"ז.
בילדותו למד בחדר ותלמוד תורה. כבר אז התגלה שהוא חונן בנטיות אמנותיות, בכשרון למוסיקה וכבעל יצירותיות מיוחדת. עזב את לימודיו שם ופנה ללמודי המוסיקה. הוא רכש לעצמו מסוחר ערבי חליל עשוי מקנה סוף. את תמורתו שילם בעצמו מפת הלחם שנתנו לו הוריו בכל בוקר. הוא היה הולך לשדות בכל יום ומתאמן שם בנגינה בחליל ולעת ערב שב הביתה ומחביא את החליל לבל יתגלו מעשיו. שאף ללמוד ב״בצלאל׳ אך הוריו לא הסכימו
.
בגיל צעיר התגיט למשטרה וקבל את המספר-ו. בנוסף לתפקידיו הרגילים הצטרף לתזמורת המשטרה וזה אפשר לו לנצל את כישוריו המוסיקליים
.
בשנת 1925 נסע לוינא ולמד באקדמיה האוסטרית למוסיקה שם סיים למודיו בהצטיינות וקבל תעודת אמן. בשנת 1931 חזר לירושלים וערך קונצרט בכורה בבירה. הוא גר תקופה מסוימת בעיר רחובות שם התפרנס מנתינת שעורים פרטיים בכלי נגינה, פסנתר, אקורדיון ותוף, מתיקון כלי נגינה בפיתוח קול ומעבודות כפיים. בשנת 1933 נשא לאשה את ברכה בשן. כאשר נולד לזוג הילד הראשון נסעו לבקר בבית הוריה ביגוסלביה. שם הוצעו לו עבודות מפתות לעבוד בתזמורות ידועות שם אך הוא סרב וחזר ארצה
.
בשנת 1937 חזר לשורות המשטרה ולתזמורתה. הוא חיבר 1יצירות מקוריות ובניהן ״חתונת יעקב ורחל׳. הוא ניגן בקונצרט הבכורה בפילהרמונית בניצוחו של ארתורו טוסקניני ובקונצרט הפתיחה של ״קול ירושלים״. היה מחונן בכשרון ליצני והומוריסטי וחביב על הבריות
.
עם פרוץ המאורעות, בטרם הקמת המדינה, הוצמד יהודה ללווי השיירות לירושלים. בעיתות הפנאי עזר לאנשי ירושלים להשגת מים, דלק ומצרכי מזון. כאשר התלה התקפת הערבים על ירושלים נקרא להגן על מגרש הרוסים, שם נפגע בפגז ערבי
.
נפטר ביום כ״ט באייר תש״ח, בן 49 היה במותו
בנו מיכה הרן הוא הצ'לן הראשי של התזמורת הפילהרמונית.